Polymarket Signals

הבעיה

מחיר בשוק תחזיות הוא ההסתברות שהקהל נותן לאירוע. חדשות מזיזות את ההסתברות הזו, אבל לא מיד ולא תמיד נכון. הפער בין מה שהחדשות אומרות לבין מה שהמחיר אומר הוא המקום שבו היה יושב יתרון, אם בכלל יש כזה.

למצוא אותו ידנית פירושו לקרוא הרבה כתבות ולעשות חשבון בראש, וזה בדיוק השילוב שבו אנשים הכי גרועים והכי בטוחים בעצמם.

מה בניתי

ערכת כלים שמושכת את היסטוריית המחירים של שוק מתוך ספר הפקודות של Polymarket, אוספת חדשות משמונה פידים שזמינים תמיד (BBC, the Guardian, Al Jazeera, the New York Times, NPR ומקורות ממשלתיים) ועוד שני APIs אופציונליים, מסננת לפי מילות מפתח ותאריך, ונותנת למודל לקרוא כל כתבה ולקבוע כיוון, רמת ביטחון ונימוק של משפט אחד.

הציונים האלה הופכים להערכה, שמושווית למחיר בשוק כדי להפיק יתרון אפשרי וגודל הימור מוצע. הגרף משרטט כל כתבה שקיבלה ציון מול קו המחיר, כך שאפשר לעקוב אחרי כל יתרון נטען עד לכתבות הספציפיות שיצרו אותו.

החלטות התכנון

הוא לא מבצע עסקאות. ה-README אומר את זה כבר בשורה השנייה. הכלי מפיק ניתוח ואותות, וההחלטה והלחיצה נשארות אצלכם. כלי שגם מגבש דעה וגם פועל לפיה מוחק את השלב היחיד שבו אדם יכול לשים לב שמשהו השתבש.

הוא נותן ציון עם יותר ממודל אחד. Gemini, Claude ו-GPT-4o יכולים לקרוא את אותה כתבה ולא להסכים, ו-ensemble שלא מסכים מלמד יותר ממודל יחיד שנשמע בטוח בעצמו. גם למקורות יש משקל אמינות משלהם, כך שדיווח של סוכנות ידיעות ופוסט בבלוג לא נספרים אותו דבר.

הוא לא מתבייש להגיד לא. תשובת ברירת המחדל היא PASS: אין יתרון שאפשר לפעול לפיו, לא נכנסים. צילום המסך למעלה הוא שוק אמיתי שבו ה-alpha יצא מינוס 1.8 אחוז מול רצפה של 10 אחוז, וכל הפלט של הכלי הוא המלצה לא להתעסק עם זה. רוב השווקים נראים ככה, וכלי אותות שתמיד מוצא משהו בעצם לא מוצא כלום.

הוא מריץ backtest. פקודה נפרדת מודדת איך הציונים באמת ביצעו מול שווקים שכבר הוכרעו, כי האלטרנטיבה היא לסמוך על צינור שאף פעם לא נבדק מול תוצאה.