Mechanic AI

הבעיה

במוסך עצמאי מתנהלות שתי שיחות על אותו רכב. אחת עם המכונאי, שרוצה ממצאים, סיבות ומשהו לבדוק. השנייה עם בעל הרכב, שרוצה לדעת אם זה רציני וכמה זה יעלה, ואין לו שום דרך להבדיל בין המלצה אמיתית לבין ניסיון למכור לו עוד. בשיחה השנייה הזו האמון הולך לאיבוד, ובגללה הרבה תיקונים נחוצים אף פעם לא מאושרים.

ובינתיים מחשב המנוע של הרכב רושם את התשובה כל הזמן.

מה בניתי

Pipeline שמקבל את הלוג האבחוני מנסיעה, כלומר את הנתונים שמכונאים שולפים ממחשב המנוע, ומפיק שני מסמכים: דוח למכונאי עם סיבות אפשריות מדורגות ובדיקות ספציפיות, ודוח ללקוח בשפה פשוטה עם דירוג חומרה בצבעי רמזור והמלצה אחת לפעולה, שאפשר לשתף כקישור.

הכלל שכל המערכת בנויה סביבו

המודל אף פעם לא מחשב מספר.

קוד Python דטרמיניסטי קורא את הלוג ומפיק אובייקט ממצאים: כל סטטיסטיקה, כל חריגה מסף, כל אירוע, וכל אחד מהם נושא איתו את הראיה שהובילה אליו. המודל קורא את האובייקט הזה וכותב טקסט. אחר כך validator בודק את הטקסט, וכל מספר שמופיע בו חייב להתחבר לראיה ספציפית, אחרת הדוח לא יוצא.

זה הופך את הסידור הרגיל, שבו המודל עושה את הניתוח ובן אדם מקווה שהוא צדק. כאן הניתוח הוא קוד שאפשר לבדוק, והמודל עושה את מה שהוא באמת טוב בו: להסביר.

שלושה כללים נוספים מחזיקים את זה ביחד. הספים נקבעים קודם כל לפי פיזיקה ומפרט היצרן. נתוני בסיס של צי לפי דגם והיסטוריה של אותו רכב יכולים להדק כלל או להוסיף ממצא, אבל לעולם לא להגדיר מה נורמלי או לרכך מנגנון הגנה. אות שהרכב לא מדווח חסר בנתונים, ואף פעם לא ממולא בניחוש שנשמע סביר. והנתונים הם לוגים אמיתיים מרכבים אמיתיים, עם כל הבלגן שלהם: שגיאת כתיב בכותרת באחד, עמודה ריקה מיותרת בסוף באחר, ועוד אחד שרושם בקצב גבוה פי אחת עשרה, בקידוד טקסט אחר ועם סימני מעלות שבורים.

הכיול

כללים שמתריעים על הכל חסרי תועלת, וכללים שלא מתריעים על כלום גרועים יותר. שער הבדיקה הוא הרצה על 129 נסיעות אמיתיות של Toyota Etios, מול מה שמוסך היה מצפה לראות:

• ממצא אחד בלבד ברמת חומרה שמחייבת פעולה בכל ההרצה, וזה אירוע המתח הנמוך המוכר, בלי אף ממצא מומצא נוסף.
• 78 אחוז מהנסיעות מקבלות דוח ירוק ללקוח, מול ציפייה של בערך 80.
• שער השוואה נפרד שמשווה כל נסיעה להיסטוריה של אותו רכב, שכוונן עד ששיעור ההתראות השגויות ירד ל-9.5 אחוז, ועדיין תפס תקלה שהוחדרה בכוונה.

כל הרצה נרשמת עם התאריך והמספרים שלה, כך ששינוי בכלל שמרחיב את הרשת בשקט מופיע כמספר שזז, ולא כתחושה.